11/01/2026
נמאס לי מהבינה המלאכותית.
עוד לא התחלנו וכבר נמאס לי.
טוב לא באמת...
יותר מפריע לי השימוש המיותר בה..
השימוש שמטרתו לייפות דברים ובכך להעלים את האותנטיות.
בעולם הנגרות ולימוד מקצועות עץ אני נתקל ביותר מידי תמונות ופרסומים בהם רואים אנשים מחויכים עובדים עם חיוך ענק על מוצר מושלם, ללא סימני אבק ונסורת, על שולחן נקי ומבריק כאילו אין קשיים בעבודת היצירה והנגרות.
איפה הקושי? הרוך? הלכלוך? הפלסטרים? הצבע והקוצים באצבעות?
היצירתיות? האומנות? האותנטיות?
השלמות שבחוסר השלמות?
לצד הדברים המדהימים שמזמנת לנו הטכנולוגיה אנחנו צריכים להיזהר (לדעתי הצנועה) מהקלות שבה אפשר להיתלות בה לפעולות פשוטות ואותנטיות שמשדרות את מה שאנחנו בדיוק. בלי פילטרים ופרומפטים.
אז אנחנו נוסטלגיה.
בית מלאכה אשר מתמחה בחידוש ושימור.
בית לסדנאות נגרות מטריפות.
ואנחנו לא מושלמים.
כשאנחנו מצלמים תמונה (לקידום הסדנאות, בית המלאכה או סתם בשביל פוסט..) יש בה פאקים. גם בדברים שאנחנו בונים.
ואתם יודעים, הפאקים האלו, הופכים להיות הדברים היפים ביותר. הדברים שמאתגרים אותנו הכי הרבה ושמפתחים אותנו להשתפר בכל מה שאנחנו עושים.
בתמונות: כיתת לימוד אמיתית עם פגמים וחוסר שלמות מלאה באנשים מושלמים מלאי פגמים ומלאי חוסר שלמות שנהנים בצורה הכי אמיתית שיש. ללא פילטרים. ללא פרומטים.
תנסו גם אתם לשים לב ולא לנצל את הטכנולוגיה למה שלא צריך.
תהיו אתם.
