AV Design Studio

29/07/2026

מורן כמה התרגשתי בשבילך
שאחרי שיפוץ רחב שעשית לביתך ובעיצובך את נכנסת לבית
תודה על הבחירה במזוזה שלי לכניסת ביתך המחודש.
מאחלת שכל הטוב יבוא לביתך ❤️

26/07/2026

26/07/2026

כמה טוב שיש חברות כזו טובה. למי שלא מכיר ורד פרייליך היא אדריכלית מוכשרת וגם חברה. חברנו יחד לעצב ללקוחות שלי מקלחות שתכננתי להן . בקרוב מתחילים Avital Kerner Rothenberg

20/07/2026

היתרונות ברכבת 🚆
בדרך לרמב”ם אנחנו נוסעים ברכבת.

בתחילת המסע שלנו עם הסרטן, הנסיעות האלה היו לא פשוטות.
כל נסיעה הייתה עוד תזכורת למציאות שלא ביקשנו.

הייתי מצלמת את עצמי.
לפעמים גם את אילן… 🤫

עם הזמן קורה משהו.
לא כי הכול נהיה קל.
אלא כי לומדים לחיות לצד מה שלא בחרנו.

ואז, בלי לשים לב, התחלתי לראות גם את היתרונות שבדרך.

🚆 אין פקקים.
🚆 אין את הלחץ של הנהיגה.
🚆 יש לי זמן לעבוד.
🚆 יש לי זמן לחשוב.
🚆 ודווקא ברכבת יוצאות לי התמונות שאני הכי אוהבת.

ואז הבנתי…
שאולי זה בכלל לא קשור לרכבת.

זו בחירה שאני מנסה לעשות בכל תחום בחיים.

גם בתוך השנה הכי מאתגרת שעברנו, בחרתי לחפש את נקודות האור.
לא כי לא כאב.
כאב מאוד.

היו ימים של פחד.
היו ימים של בכי.
היו רגעים שנשברתי.

ונתתי לעצמי את כל הרגעים האלה.

אבל אחרי שנשמתי עמוק, קמתי.
כל פעם מחדש.

היתרונות לא תמיד נמצאים בדרך.
לפעמים הם נולדים בדרך שבה אנחנו בוחרים להסתכל על החיים.

ואולי בגלל זה, בתקופה האחרונה אני מרגישה שאני גם חוזרת לעצמי.

אני חוזרת לעצב.
חוזרת ליצור.
חוזרת להתרגש מחומרים, מצבעים, מחלומות של אנשים.

פעם חשבתי שעיצוב הוא המקצוע שלי.
היום אני מבינה שהוא גם חלק מהדרך שבה אני מרפאה את עצמי.

כל הדמיה שאני יוצרת, כל חלל שאני מתכננת, מזכירים לי שהחיים ממשיכים להיבנות.
שגם אחרי תקופה של כאב, אפשר לחזור ליצור יופי.

בסוף, הרכבת לוקחת אותנו לרמב”ם.
אבל בכל פעם מחדש היא גם מזכירה לי שהדרך היא הרבה יותר מהמקום שאליו נוסעים.
היא הדרך שבה אנחנו בוחרים לעבור אותה. ❤

(תמונה טרייה מהיום ללא AI 😉)

16/07/2026

הרבה זמן לא הייתי כאן.

לא כי הפסקתי לאהוב לעצב.
ולא כי הפסקתי ליצור.

פשוט בשנה האחרונה כל כולי הייתי במקום אחר.

בבית, באתגר שאנחנו לומדים לחיות לצידו

היו תקופות שבהן העסק חיכה בשקט.
היו ימים שלא היה מקום בראש לעיצוב, לצילומים או לרשתות החברתיות.

כל מה שרציתי היה לשמור על הדבר הכי יקר שיש לי.

המשפחה שלי. הבריאות!

והשנה הזו לימדה אותי משהו שלא למדתי בשום בית ספר לעיצוב.

בית הוא לא קירות.
לא רהיטים.
לא צבע.

בית הוא האנשים שבתוכו.

והיום, כשהלב שלי מתחיל לחזור גם אל היצירה, אני מתרגשת לפתוח שוב את דלת הלב שלי לחדוות העשייה בעיצוב אל הסטודיו שלי.

לא מאותו המקום שהייתי בו.

ממקום עמוק יותר.

תודה שנשארתם כאן.
אני מתרגשת לחזור

( על התמונה הרגישה אחראית ענבל המוכשרת
or lev