26/02/2026
לפני שבוע הוזמנתי לבר מצווה מרגשת במיוחד.
טקס העלייה לתורה התקיים ב־בית הכנסת הוד והדר ב־כפר סבא — אותו בית כנסת שבו עלו גם הילדים שלי לתורה.
לפני שנים, בתקופה שבה ביליתי לא מעט במקום, זכיתי לתכנן את מבואת הכניסה לבית הכנסת.
כמו הרבה פרויקטים בחיים, הזמן חלף, העשייה המשיכה הלאה, ולא ביקרתי שם זמן רב.
וכשנכנסתי השבוע פנימה — הלב פשוט התרחב.
לראות שהתכנון עדיין קיים, מתפקד, מקבל את פני הבאים — ולהרגיש שהוא ממשיך ללוות רגעים משמעותיים בחיי משפחות אחרות.
יש משהו מרגש במיוחד בלתכנן מרחב שהוא “סף” — מקום מעבר בין חוץ לפנים, בין שגרה לרגע קדוש.
השבוע הבנתי שוב עד כמה לאדריכלות יש כוח לגעת באנשים, להישאר, ולהיות חלק מזיכרונות.
זכות גדולה. תודה על הדרך.
